שמח שהצטרפתם אליי לגיליון נוסף של מועדון החברים הסודי (אוקיי לא כל כך סודי) והמגניב (די מגניב, תודו). יש לי טונות של חומר מגניב בשבילכם החודש! בואו נעוף על זה :)
- אדם
המשך:
הנה הצהרה מוזרה אבל נכונה: יותר סביר שנשתמש בשטרות ישנים ובלויים מאשר שטרות חדשים. אתם עלולים לומר שאין בזה שום הגיון - 20 דולר זה 20 דולר, נכון? האמת היא שמחקר חדש ע"י מדענים קנדים מצביע על כך שיותר סביר שנבזבז או נהמר על מטבעות או שטרות שנראים ישנים ומשומשים.
שטרות אינם ניתנים להחלפה
אנחנו חושבים על כסף כמשהו שניתן תמיד להחליף. שטר של 5 דולר שווה לכל אחד אחר. חמישה שטרות של 20 דולר שווים בדיוק לשטר אחד של 100 דולר. למרבה הצער, זה לא לגמרי נכון, לפחות מהזווית ההתנהגותית. אנחנו נוטים להשתמש בשטרות קטנים יותר מאשר בשטרות גדולים, כך שאם הארנק שלכם מלא בשטרות של 5 דולר, יותר סביר שתבצעו רכישות מאשר אם יש לכם את אותו סכום הכסף בשטרות גדולים יותר. משמעות ההבדל על שיעור ההוצאות מפליאה. החוקרים הקנדיים מצאו שאנשים שהוציאו $3.68 כשנתנו להם שטר חדש של 20 דולר, הוציאו יותר מכפול - $8.35 - אם קיבלו שטר ישן.
לעשות שינוי
בימים אלה של שימוש כבד בשיטות תשלום אלקטרוניות, הדרך בה המוח שלנו תופס כסף מזומן נהיה פחות ופחות חשוב. אבל עם הבדלים משמעותיים כמו שאנחנו רואים כאן, סוחרים עלולים לשקול הפצה של שטרות בלויים ללקוחות כדי להגדיל את הסיכוי שהם ישתמשו בהם בחנות. מכיוון שצ'ק-אאוט הוא בדרך כלל הדבר האחרון שלקוח יעשה לפני יציאה מהחנות, כל "כסף ישן" שישאר לו יועיל לחנויות אחרות.
רעיון אחד די מגוחך שעלול לעבוד הוא הקמה של דוכן בכניסה לחנות שיציע פרמיה קטנה כדי להמיר שטרות גדולים וחדשים לשטרות קטנים ומשומשים. זה יהיה ניסוי מעניין, ואולי אפילו יעיל, אך ספק אם הוא יבוצע.
תהמרו על זה
החוקרים גילו גם שאנשים היו מוכנים יותר להמר על כסף ישן. קראתי את המחקר הזה לאחר הביקור האחרון שלי בלאס וגאס, אבל לא היה מפתיע אותי בכלל לגלות שבתי הקזינו כבר מכירים את התופעה הזו. אני בטוח שמפעילי קזינו שונאים לראות לקוחות ממירים אסימונים וקופונים לכסף, אז איזו דרך טובה יותר להחזיר לקוח למשחקי ההימורים מאשר לתת להם שטרות בלויים?
יש לכם רעיון לדרך בה עסק יכול לנצל את הנטייה ההתנהגותית הזו? אתם חושבים שאתם מוציאים כסף ישן מהר יותר, או שזה רק אחרים שחשופים לדחפים הלא הגיוניים האלה?
אמת או שקר: "צבים הם חירשים"?
האמת היא שאין לי מושג כמה טוב צבים מסוגלים לשמוע, אם בכלל, אבל מחקר חדש מראה שיש סיכוי גבוה יותר שתסכים עם ההצרה הזו אם תתווסף לה תמונה של צב. למרות שתמונה של הזוחל בעל השריון הקשה לא באמת שופכת אור על יכולת השמיעה שלו, די בתמונה כדי לגרום להצהרה להיתפס כאמינה יותר.
המחקר נערך באוניברסיטת ויקטוריה שבוולינגטון, ניו זילנד ע"י מדענים שביקשו לבחון מגוון של הצהרות שקשה להעריך כאמת או קשר. לדוגמא, הם ביקשו מהנשאלים לשפוט אם סלב מסוים חי או מת. הם מצאו ששימוש בתמונה, במקרה זה של הסלב עוסק בפעילות בה הוא היה ידוע, הגדילה את הסיכוי שההצהרה "סלב X בחיים" תתפס כאמת. מה שמשמעותי במיוחד הוא שהנשאלים נטו גם להסכים ש"סלב X נפטר" כשצורפה תמונה שלו. זה אומר שהיה די בצירוף תמונה כדי לגרום להצהרות להיתפס כאמינות יותר.
ההשלכות העיסקיות
נתוני המחקר האלה יכולים לבוא לשימוש במגוון רחב של הקשרים עסקיים. אפשר לחזק טענות שיווקיות ע"י הוספה של תמונות רלוונטיות לנושא. נקודות מרכזיות במצגות שיכנוע יכולות גם כן להסתמך על שיטה זו.
אפשר למצוא אינדיקציה נוספת לכוח השיכנוע של תמונות בעולם מדעי המוח. מחקר אחד הראה שמאמרים מסויימים שהכילו תמונות של סריקות מוח fMRI נתפסו כאמינים יותר מאלה שלא עשו שימוש בתמונות, למרות שלסריקות לא היה קשר למסקנה הסופית של המחקר.
בחירת התמונה
התמונות במחקר הניו-זילנדי אמנם לא תמכו בהצהרה, אבל הן היו רלוונטיות אליה. לדוגמא, הם הראו את הסלב, שהיה נושא ההצהרה, בהקשר המתאים. לכן, אל תבחרו בתמונות מלאי כלליות ותניחו שהן יהפכו את ההצהרה שלכם ליותר אמינה, אלא תבחרו באלה הקשורות באופן ברור לנקודה אותה אתם רוצים להעביר, גם אם אין ביכולתן להוכיח את אמיתות ההצהרה.
טקסט גם כן עובד
החוקרים גילו גם שאם הנשאלים קראו תיאור על הנושא, אמינותה של ההצהרה עלתה. כמו באפקט התמונה, הטקסט לא שפך אור על ההצהרה בה נאמר שצבים לא יכולים לשמוע. באופן כללי, הוספה של טקסט בכל סוג של תקשורת משכנעת מהווה סיכון לאבד את הקורא, כך שהייתי משתמש בשיטה זו לעיתים רחוקות. לא רק שתמונה שווה אלף מילים, גם יותר סביר שהיא תצליח להשפיע על הקהל שלכם.
זהו לבינתיים, מקווה שנהניתם. נתראה בחודש הבא, וכרגיל, הנה שני שירים נחמדים לסיום:
זקוק למוטיבציה? הנה שיר מגניב:
בא לך להרגע? הנה שיר מרגיע: