אם אתם לא יודעים איך ללמוד טוב, די נדפקתם.
כך אומרים פיטר בראון, הנרי רודיגר ומארק דניאלס, מחברי הספר "Make It Stick: The Science Of Successful Learning."
"אנו צריכים להמשיך ללמוד ולזכור כל חיינו," הם כותבים. "בשביל להתקדם בעבודה צריך להצטיין בכישורי העבודה ולדעת להתמודד היטב עם קולגות… אם יש לכם יכולת למידה טובה, יש לכם יתרון בחיים."
רודיגר ומקדניאל, שניהם פסיכולוגים באוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס, טוענים שאנחנו לא מבינים - ברמה תרבותית - איך עובד תהליך הלמידה.
"הדרך בה אנו מלמדים ולומדים היא בעיקר שילוב של תיאוריה, ידע ואינטואיציה," המחברים כותבים.
רק לאחרונה עמדה הלמידה במבחן אמפירי של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית - וכך עלו המון הרגלים רעים שהרבה מאיתנו אימצו בבית הספר.
הנה כמה דוגמאות לדרכים איומות ללמוד קונספטים חדשים:
שינון החומר
תיזכרו בתקופה שלכם בבית הספר. כשרציתם להתכונן לבחינה, הלמידה שלכם כנראה כללה הרבה שינון של אותו הטקסט במשך שעות.
יותר מ-80% מתלמידי הקולג' אומרים ששינון הטקסט היא אסטרטגיית הלמידה העיקרית שלהם. המחברים מצביעים על שלוש סיבות שבגללן זה לא עובד:
● קריאה שוב ושוב לוקחת המון זמן. אתם יכולים ללמוד טוב יותר בזמן קצר יותר עם שימוש באסטרטגיות אחרות.
● מחקרים מראים ששינון הטקסט שוב ושוב לא עוזר להיזכר בחומר.
● זה מטעה אתכם. שליטה בטקסט זה לא אותו הדבר כמו שליטה ברעיונות שמאחוריו. שינון הטקסט נותן לכם "אשליה של ידיעה." בסוף אתם מכירים טוב מאוד את הטקסט שקראתם, אבל ברמה שטחית בלבד.
במקום שינון, בחנו את עצמכם. זה עדיף עבור טיפוח הזכרון לטווח ארוך.
"חרישה"
בראון, רודיגר ומקדניאל קוטלים שוב ושוב את גישת החרישה - פעולת הלמידה המהירה והאינטנסיבית של טקסט או טכניקה במשך זמן קצר.
לאחר חיבור של עשרות שנות מחקר, המחברים ציינו:
"החרישה מעניקה לנו את התחושה החמימה של השליטה בחומר, כי אנחנו חוזרים על מידע דרך הזכרון לטווח קצר, מבלי הצורך לבנות מחדש את הלמידה מהזכרון לטווח ארוך… מה שנלמד דרך שיטת החרישה חולף, ותחושת השליטה בחומר שנוצרת היא אשליה."
שליטה אמיתית בחומר, מחברי הספר מדגישים, מגיעה מתוך בנייה מחדש של ידע. כלומר, להכריח את עצמנו להיזכר בהבנה של הנושא מהזכרון, מה שניתן לעשות עם טכניקות כמו "שליפת מידע", "הרחבה" ו"יצירה."
התאמה לסגנון הלמידה שלכם
בטח אמרתם פעם שאתם לומדים יותר טוב מזיכרון או משמיעה.
אולי אתם טועים.
"הרעיון שלכל אדם דרך למידה מסוימת משלו קיים כבר מספיק זמן כדי להפוך חלק מפולקלור החינוך, וחלק מרכזי מאיך שהרבה אנשים תופסים את עצמם," כותבים המחברים.
לפיהם, "הנחת היסוד היא שאנשים מקבלים ומעבדים מידע חדש בצורה שונה." בנוסף, התיאוריה סוברת שאנשים שלא משיגים מידע דרך שיטת הלמידה המועדפת עליהם - כתיבה, שמיעה, וכו' - נדפקים פדגוגית.
המחשבה הזו, מתעקשים המחברים, היא ארסית, כי זה שאתם חושבים שיש לכם דרך למידה המועדפת על אחרת נותנת לכם תחושה מטעה של פוטנציאל נמוך.
אם אתם חושבים על עצמכם כבעלי יכולת למידה קינסתטית נמוכה, אז כנראה תימנעו מאתלטיקה, טיפוס הרים, ריקוד, יוגה או כל דרך אחרת לנצל את הגוף שלכם. אם אתם מזדהים כבעלי יכולת נמוכה ללמידה משמיעה, כנראה תימנעו מהקשבה למוזיקה, הרצאות וכדומה. הרעיון שיש לכם מומחיות אחת - והרבה חסרונות - הרסנית.
במקום זאת, בראון, רודיגר ומקדניאל מעודדים אתכם לאמץ את הרעיון של "אינטיליגנציה מוצלחת": הגישה של הבאת כל הכלים שלכם לשולחן הלמידה. כן, יש לכם סוגים שונים של אינטיליגנציות - לפי המודל של פסיכולוג אוניברסיטת קורנל רוברט סטרנברג קיימת אינטיליגנציה אנליטית, יצירתית ומעשית - אבל זה לא אומר שיש לכם דרך למידה מסוימת.
כשאתם רוצים להבין ולשלוט בקונספט מסוים, גשו אליו עם כל קשת האינטיליגנציות שלכם. במקום ש"סגנון הלמידה" שלכם יגביל את היכולת שלכם, השתמשו בכל דרך למידה אפשרית המוצעת לכם.
כשאתם עובדים קשה על משהו - כמו דיאטה או תקציב - זה בסדר לתגמל את עצמכם כשאתם מגיעים לציון דרך. אבל התגמול האידיאלי הוא כזה שלא פוגע בהתקדמות שאתם עושים.
מפתה לחגוג את הירידה במשקל עם חתיכת עוגה (או 3). אולי אתם רוצים לקנות לעצמכם משהו קטן שרציתם כבר תקופה ארוכה, כי סוף סוף סגרתם את החוב על כרטיס האשראי? הזכרנו כבר שזה בסדר לתגמל את עצמכם קצת, אבל אם אתם מסוג האנשים שנוטים לפנק את עצמם יותר מדי, אולי כדאי לשקול סוג אחר של תגמול. טרנט מ-Simple Dollar ממליץ לשאול את עצמכם את השאלות הבאות:
● האם אקח צעד אחורה בהתקדמות לעבר היעד שלי אם אעשה את זה?
● האם אקח צעד אחורה בהתקדמות לעבר יעד אחר שלי אם אעשה את זה?
● האם אני הולך להתחרט שחגגתי בצורה הזאת אחר כך?
אם התשובה לאחת השאלות היא כן, זה עלול להיות בעייתי בהמשך. (טרנט משתמש בדוגמא בה הוא סוגר חוב - במקום לקנות משהו יקר, הוא ואשתו חגגו בבית עם ארוחת ערב רומנטית.)
מציאת איזון בין עבודה קשה ותגמול עצמי יכולה להיות מסובכת, אבל היא יכולה לחסוך לכם זמן רב וחרטה בטווח הארוך. לחצו על הלינק כדי לקרוא עוד.
ולפי מיטב המסורת, שיר מוטיבציה לסיום: והפעם שיעור בתחרות עסקית מפי הראפר המנוח נוטוריוס ב.י.ג: