וובינר: הכל על שיווק שותפים

אחד הוובינרים הטובים ביותר שעשיתי אי פעם - עם אורי בריליאנט.

תוכן עניינים:
0:00 – התארגנות (כדאי לדלג)
5:45 – הקדמה וסקרים לראות מי המשתתפים בוובינר
18:55 – הקדמה של אדם טל על שיווק שותפים באופן כללי
36:08 – התחלת השאלות והתשובות (לא על הקורס, אלא על שיווק שותפים)
1:02:00 – המשך שאלות ותשובות, תוך כדי הדגמה על אתרים חיים (כמו clickbank)
1:36:45 – הקדמה של אדם על הקורס
1:44:50 – שאלות ותשובות על הקורס
2:00:45 – הבונוסים שלנו לקורס (לנרשמים דרכנו)
ומיד אח”כ המשך שאלות ותשובות.
ההקלטה נקטעת קצת לפני הסוף, אבל נראה לי שזה ארוך מספיק.

איך לעבוד פחות ולהיות פרודוקטיביים יותר

דנמרק היא המדינה המאושרת ביותר בעולם! הדנים בטח עושים משהו נכון שאנחנו לא מודעים אליו. בואו ונציץ לתוך חייהם כדי למצוא פיסות של חוכמה.

הנה מבט זריז אל מה שקורה שם:

למה דנמרק היא המדינה המאושרת ביותר

● לדנים יש שעות עבודה נוחות וקצרות.

● הדנים מחוייבים לשוויון זכויות.

● לדנים יש 6 שבועות של חופשות בתשלום בכל שנה, וגם חופשות לידה ארוכות בתשלום.

● החברה הדנית בנויה מהיסוד כדי לתמוך בתרבות הפנאי ובמשפחה.

מקור: בריג'יד שולטה

עולה בעיניי עוד נקודה - דנמרק מתגמלת זמן פנאי ארוך. המדינה מאמינה שאם זמנכם הפנוי הוא איכותי, אתם הופכים לעובדים טובים ויעילים יותר. נתון מדהים הוא שהדנים עובדים רק 37 שעות בשבוע!

עוד נקודה מעניינת היא שבשנים האחרונות, בהתבסס על הנתונים העדכניים, צרפת הרגועה מוצגת כפרודוקטיבית יותר מארה"ב. אז מה הם חלק מהסיבות?

יש להם שעות עבודה גמישות, מוגדרות וקצרות. זה הופך אותם ליותר פרודוקטיביים. מצד שני, בארה"ב ובמדינות מפותחות אחרות (מכיר אחת כזאת במזרח התיכון☺), עובדים נוטים לעבוד שעות ארוכות בהרבה, מה שמוביל לניתוק אחרי זמן מה.

ניורו-שיווק מוכיח את החשיבות הקריטית של הפסקות. עובדים נוטים להיות מרוכזים ויצירתיים יותר אם הם לוקחים הפסקות רבות יותר.

שולטה מוסיפה: כדי להתגבר על חוסר הפרודוקטיביות הנובעת מלעבוד שעות ארוכות, קחו הפסקות לעיתים קרובות, תעבדו לפרקים קצרים (לא יותר מ-90 דקות בכל פעם). בנוסף, אנחנו צריכים לנתק את עצמנו מהטכנולוגיה אחרי העבודה. בניגוד לדעה הרווחת, להיות מחוברים כל הזמן לא מוביל לפרודוטקיביות מוגברת. בעצם, זה פוגע בה.

---

3 הרגלי למידה גרועים שכנראה אימצתם בבית הספר

אם אתם לא יודעים איך ללמוד טוב, די נדפקתם.

כך אומרים פיטר בראון, הנרי רודיגר ומארק דניאלס, מחברי הספר "Make It Stick: The Science Of Successful Learning."

"אנו צריכים להמשיך ללמוד ולזכור כל חיינו," הם כותבים. "בשביל להתקדם בעבודה צריך להצטיין בכישורי העבודה ולדעת להתמודד היטב עם קולגות… אם יש לכם יכולת למידה טובה, יש לכם יתרון בחיים."

רודיגר ומקדניאל, שניהם פסיכולוגים באוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס, טוענים שאנחנו לא מבינים - ברמה תרבותית - איך עובד תהליך הלמידה.

"הדרך בה אנו מלמדים ולומדים היא בעיקר שילוב של תיאוריה, ידע ואינטואיציה," המחברים כותבים.

רק לאחרונה עמדה הלמידה במבחן אמפירי של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית - וכך עלו המון הרגלים רעים שהרבה מאיתנו אימצו בבית הספר.

הנה כמה דוגמאות לדרכים איומות ללמוד קונספטים חדשים:

שינון החומר

תיזכרו בתקופה שלכם בבית הספר. כשרציתם להתכונן לבחינה, הלמידה שלכם כנראה כללה הרבה שינון של אותו הטקסט במשך שעות.

יותר מ-80% מתלמידי הקולג' אומרים ששינון הטקסט היא אסטרטגיית הלמידה העיקרית שלהם. המחברים מצביעים על שלוש סיבות שבגללן זה לא עובד:

● קריאה שוב ושוב לוקחת המון זמן. אתם יכולים ללמוד טוב יותר בזמן קצר יותר עם שימוש באסטרטגיות אחרות.

● מחקרים מראים ששינון הטקסט שוב ושוב לא עוזר להיזכר בחומר.

● זה מטעה אתכם. שליטה בטקסט זה לא אותו הדבר כמו שליטה ברעיונות שמאחוריו. שינון הטקסט נותן לכם "אשליה של ידיעה." בסוף אתם מכירים טוב מאוד את הטקסט שקראתם, אבל ברמה שטחית בלבד.

במקום שינון, בחנו את עצמכם. זה עדיף עבור טיפוח הזכרון לטווח ארוך.

"חרישה"

בראון, רודיגר ומקדניאל קוטלים שוב ושוב את גישת החרישה - פעולת הלמידה המהירה והאינטנסיבית של טקסט או טכניקה במשך זמן קצר.

לאחר חיבור של עשרות שנות מחקר, המחברים ציינו:

"החרישה מעניקה לנו את התחושה החמימה של השליטה בחומר, כי אנחנו חוזרים על מידע דרך הזכרון לטווח קצר, מבלי הצורך לבנות מחדש את הלמידה מהזכרון לטווח ארוך… מה שנלמד דרך שיטת החרישה חולף, ותחושת השליטה בחומר שנוצרת היא אשליה."

שליטה אמיתית בחומר, מחברי הספר מדגישים, מגיעה מתוך בנייה מחדש של ידע. כלומר, להכריח את עצמנו להיזכר בהבנה של הנושא מהזכרון, מה שניתן לעשות עם טכניקות כמו "שליפת מידע", "הרחבה" ו"יצירה."

התאמה לסגנון הלמידה שלכם

בטח אמרתם פעם שאתם לומדים יותר טוב מזיכרון או משמיעה.

אולי אתם טועים.

"הרעיון שלכל אדם דרך למידה מסוימת משלו קיים כבר מספיק זמן כדי להפוך חלק מפולקלור החינוך, וחלק מרכזי מאיך שהרבה אנשים תופסים את עצמם," כותבים המחברים.

לפיהם, "הנחת היסוד היא שאנשים מקבלים ומעבדים מידע חדש בצורה שונה." בנוסף, התיאוריה סוברת שאנשים שלא משיגים מידע דרך שיטת הלמידה המועדפת עליהם - כתיבה, שמיעה, וכו' - נדפקים פדגוגית.

המחשבה הזו, מתעקשים המחברים, היא ארסית, כי זה שאתם חושבים שיש לכם דרך למידה המועדפת על אחרת נותנת לכם תחושה מטעה של פוטנציאל נמוך.

אם אתם חושבים על עצמכם כבעלי יכולת למידה קינסתטית נמוכה, אז כנראה תימנעו מאתלטיקה, טיפוס הרים, ריקוד, יוגה או כל דרך אחרת לנצל את הגוף שלכם. אם אתם מזדהים כבעלי יכולת נמוכה ללמידה משמיעה, כנראה תימנעו מהקשבה למוזיקה, הרצאות וכדומה. הרעיון שיש לכם מומחיות אחת - והרבה חסרונות - הרסנית.

במקום זאת, בראון, רודיגר ומקדניאל מעודדים אתכם לאמץ את הרעיון של "אינטיליגנציה מוצלחת": הגישה של הבאת כל הכלים שלכם לשולחן הלמידה. כן, יש לכם סוגים שונים של אינטיליגנציות - לפי המודל של פסיכולוג אוניברסיטת קורנל רוברט סטרנברג קיימת אינטיליגנציה אנליטית, יצירתית ומעשית - אבל זה לא אומר שיש לכם דרך למידה מסוימת.

כשאתם רוצים להבין ולשלוט בקונספט מסוים, גשו אליו עם כל קשת האינטיליגנציות שלכם. במקום ש"סגנון הלמידה" שלכם יגביל את היכולת שלכם, השתמשו בכל דרך למידה אפשרית המוצעת לכם.

---

---

וכרגיל, קצת מוסיקה למוטיבציה

אגב, אם אתם קוראים את זה, דמיאן מארלי בא לארץ ביוני, חפשו בגוגל לגביי כרטיסים ואולי נתראה שם :)

ובשביל לסיים בכל זאת עם טיפה מוסיקה, הנה מיקס שאני מקשיב לו בזמן שאני עובד - לפעמים שירים עם מילים מסיחות את דעתי ואז המיקס הזה בא ממש טוב. הוא מצד אחד שקט ומרגיע, ובו בזמן עם המון אנרגיה ותחושה טובה. אני גם אוהב שמדובר במיקס ארוך ולא צריך להחליף או לבחור שירים במשך משהו כמו שעה-שעתיים.

מה דעתך?